יום שבת, 14 בינואר 2017

הדירה של אנה בסאו-פאולו.


יותר הוא יותר הוא יותר. דווקא עכשיו, בעידן מארי קונדו והאדרת הצימצום, העיצוב המקסימליסטי, זה שמתפקע מרוב חפצים, צבעים ונקודות מיקוד פורח וזורח. ואולי בצדק: למה להסתגף, לחדד ולוותר, כשאפשר ליהנות מהכל מכל וכל?

אנה, מעצבת פנים ואמנית, היא מקסימליסטית מוצהרת. "הדירה שלי מכילה את הזכרונות וההיסטוריה שלי ושל משפחתי." היא אומרת. "כל מה שיש כאן הוא זיכרון של משהו או של רגע מיוחד. ואני רוצה ליצור עירבוב. האחידות לא מושכת אותי בכלל". 

אנה ובעלה, במאי הקולנוע, התגוררו בעבר בניו-יורק וכשחזרו לברזיל עם תאומיהם הפעוטים, הביאו איתם כמה רהיטים ושטיחים. הם שכרו דירה רחבת ידיים בשכונת רבי קומות בסאו-פאולו ואנה סיגננה אותה עם מה שהיה להם ועם ירושות משפחתיות, רכישות בשווקי פשפשים ויצירות מעצבים. את הטפטים המיוערים בפינת האוכל ובחדר השינה היא עיצבה בעצמה, בשיתוף עם חברת טפטים ותיקה. מיטת הברזל בחדר העבודה מלווה אותה מימי ילדותה. הדירה שלה היא קרנבל של צבעים ועלילות. כמו שברזיל אוהבת.

הצילומים נלקחו מכאן.  











 































 

 























יום שישי, 13 בינואר 2017

איבזורי ירח.


עידן חדש, יקום מקביל, בוהו שיק, יו ניים איט. הירח חזר הביתה. הוא זורח עכשיו כאהיל, שטיחון, כרית נוי, מדבקת קיר או סט מצעים. מחורר, מחזורי ומסתורי, אפשר לבהות בו שעות. אף פעם לא משעמם כשהירח בסביבה.