יום רביעי, 9 ביוני 2010

פסלי קולון אפריקניים.

מעניין להווכח כיצד חפצים ששימשו למטרות דתיות, מנותקים מהקשרם המקורי והופכים לחפצי אספנות נחשקים בעולם המערבי.  הדמויות הקולוניאליות האפריקניות (שמכונות "קולון") הן דוגמא מובהקת למאטריה.  הפיסול השבטי ביבשת השחורה הוא דתי במקורו.  בתקופת הקולוניאליזם האירופאי במערב אפריקה, הוסיפו גלפי שבט הבאולה לאינוונטר של יצירותיהם גם פסלים "אירופאיים" לבושים בחליפות ושמלות  וחלקם אף חבושים בכובעי שעם עגולים. אנשי הבאולה ראו בהם -ממש כמו בפסלים השבטיים האחרים שלהם- מעין "נפשות תאומות" רוחניות, שמייצגות אותם בעולם האחר, זה שמעבר לחיים. ומאחר שהאדם הלבן, ששלט באפריקה ייצג בעיניהם עושר והצלחה, הרי שגם הפסלים הקולוניאליים שנוצרו בדמותו, סימלו "נפש תאומה" שעושה חיל בעולם הדתי המופשט. 

במשך עשרות שנים,  נחשבו הקולונים ל"עצים צבועים", חסרי כל ערך אמנותי ואספני. בסוף שנות ה50 של המאה שעברה, החלו פקידי ממשל אירופאיים לרכוש פסלים קולוניאליים שחורי עור, כמזכרות משפחתיות ובזכותם התפתחה בחוף-השנהב ובדרום-אפריקה תעשיית  קולונים תיירותית משגשגת. הקולונים הוכרו בהדרגה כיצירות אמנות בעלות ערך והוצגו במוזיאונים ובתערוכות.  כיום, הם נמכרים כפריטי אספנות בכל העולם ויש להם מעריצים רבים מאד.

יש מי שטוען, שהקולונים של היום, אינם אלא חיקויים מזוייפים, חסרי ערך לפסלים הקולוניאליים המקוריים. טעות. הקולונים של היום כבר אינם נראים כפקידי ממשל צרפתיים או חיילים בריטיים מכופתרים. את מקומם של אלה, שנמוגו מזמן, תפסו דמויות עכשוויות: רופאים, אחיות, כמרים, אנשי עסקים וגם מובטלים בגופיות וכפכפי אצבע משכונות הפחונים של ערי אפריקה.  והם הכי נחמדים בעיניי. מה יותר חינני מפסלון עץ אדמדם של עבריין צעצוע הלבוש ככדורגלן? או של נערת פחונים בחצאית  מיני, שאוחזת בזרועותיה תינוק, כמזכרת לבילוי חד לילי משובב?   

אפשר להסתכל עליהם שעות  ולא להשתעמם.













































אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה