יום שישי, 30 ביולי 2010

חדרי שינה בוהמיים.


נסו להגדיר מהו סגנון בוהמי ותגלו עד כמה ההגדרה חמקמקה.  אני חרשתי את הרשת, כדי להווכח שאין הגדרה ממצה ורוב מי שעוסקים בתיאור הסטייל הותיק, מעדיפים לתת  דוגמאות במקום הסברים.  אולי בגלל שמדובר בתחושה יותר מאשר בסגנון.

הבוהמייניות שאבה את שמה ממחוז בוהמיה בצ'כיה, שבו התגוררו צוענים צבעוניים. במאה ה19, היא היתה סגנון חיים, לבוש ועיצוב שאיפיין אנשים אמנותיים, לא קונפורמיסטיים, שנשפו בבוז על הכללים המקובלים.  במשך עשורים, עיצוב בוהמי נקשר לגודש של בדים מבריקים, נוצות, חפצים אקסצנטריים ולאווירה  פרועה ודקדנטית, שהייתם מצפים למצוא בביתה של כוכבת מחזות זמר פריסאית. 

כיום, זה כבר לא ממש כך. תחת הכותרת "סגנון בוהמי" חוסים אינספור חללים בעיצובים אישיים, שמשלבים חפצים שונים וסגנונות שונים, בהתאם לטעמם של מי שגרים בהם.  אבל לא כל סגנון אישי הוא גם בוהמי. בחדר בוהמי יש כמעט תמיד אוירת דרמה ולעיתים קרובות הוא ייראה זוהר ולא קונפורמיסטי. 

חדרי השינה שבתמונות מדגימים עיצובים  בוהמיים שונים. חלקם גדושים וצבעוניים וחלקם מונוכרומטיים ודלי רהיטים. אבל לכולם יש את הרכיב האישי המתעתע, שכה מאפיין את הסגנון.






















































אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה