יום ראשון, 31 ביולי 2011

הבית של מרשה נלסון בסטילווטר.


העיסוק החביב על מרשה נלסון הוא יצירת תצוגות מהחפצים שהיא אוספת. "הפעילות הזאת גורמת לי לרייר", צוחקת מרשה, בעלת חנות למכירת חפצי וינטאייג' מהעיר סטילווטר שבמיניסוטה.  

הצילומים נלקחו מהאתר של המגזין country living.


אוסף כלי קרמיקה לבנים וישנים מסודרים בארון תצוגה בביתה של מרשה, מעל ספרים עתיקים בעלי כריכות ספיה.


פינת האוכל עם כסאות קאנטרי ישנים. בכדי ליצור רקע מתאים למגוון האוספים שלה, מרשה הגבילה את סכימת הצבעים בבית ללבן, חום, שחור וכסף.


אוסף קטן של ראשי בובה, שמשמשים כמתלים לכובעים, עציצים וכלי עבודה מונחים בתוך ספרית חוטי ברזל ישנה.


שולחן העבודה של מרשה, עם אוסף צילומים ישנים בשחור-לבן.


מרשה יצרה על הקיר מיצג אמנותי מאוסף קולבי מתכת עתיקים לתליית בגדים וכפפות.


המטבח של מרשה הוא תערובת של חומרים וצורות.  מעמד מתכת ישן מחנות בגדים הפך למתלה סירים ומחבתות.  


מטאטאי זרדים קטנים ומתלי כפפות תלויים מעל הכיור. מרשה אוספת חפצים ישנים ויומיומיים, ששימשו לתחזוקת הבית ומעניקה להם משמעות חדשה כסוג של אמנות עממית.


למרשה, בעלת הטעם המובחן יש אוסף חולצות גולף לבנות והיא מסדרת אותן בארון בדרך מסויימת משלה.


מרשה ציפתה כדור חוטים ענק בפוליאוריתן, כדי למנוע מהחתולים לשחק בו.


ערימה של מזוודות ישנות הפכה לארון מגירות מאולתר, שבו מאופסנים מסמכים ותמונות.


יום שבת, 30 ביולי 2011

דירה בשכונת רחביה.


במבט ראשון, דירת שלושת החדרים הירושלמית הזו נראתה לי כדירת סטודנטים רעועה. ואני לא סגורה על כך, שהיא לא כזו. אבל אז ראיתי שיש בה המון מאפיינים ישנים, כמו ארונות המטבח משנות ה-50 או ה-60 והכורסאות הסקנדינביות בסלון. וגם התמונות שתלויות על הקירות, רמזו לי שלמישהו פה יש טעם אמנותי בכלל לא רע. ומכיוון שחללי מגורים דוגמת הדירה הזו הולכים ונעלמים מהנוף במהירות, חשתי חובה (נעימה) להנציח אותה כאן. 


























יום שישי, 29 ביולי 2011

פסלוני הקרמיקה של ליסה לארסון.


גם לאחר קריירה מפוארת של כמעט שישים שנה, לא מצאה אמנית הקרמיקה השוודית ליסה לארסון שום דבר ראוי לציון לכתוב על עצמה באתר שלה. היא הפנתה את המתעניינים לאתר של מפעל הקרמיקה גוסטבסברג, שמייצר את עבודותיה כבר עשרות שנים, אבל גם מה שנכתב שם רחוק מלמצות.

כך או אחרת, לארסון בת השמונים, סיימה לימודי אמנות בשנת 1954 ומאז עסקה בפיסול קרמי תעשייתי של בעלי חיים, ילדים ואנשים. בדומה לאמנים סקנדינבים אחרים בני תקופתה, עבודותיה מצטיינות בעיצוב תמציתי, פונקציונאלי ומודרני מאד. אולם עבודותיה לא רק שאפו להיות מודרניות. הן שאבו את מקורותיהן מהפיסול הפרימיטיבי העתיק. חלקן אף מזכירות מעט את פסלוני האלילים הפרההיסטוריים.

הפסלונים הדקורטיביים של לארסון יוצרו במפעל גוסטבסברג הידוע וגם במפעלים אחרים, שאיתם עבדה לאורך השנים, קישטו מיליוני בתים שוודיים והוצגו באינספור ספרי אמנות ותערוכות בינלאומיות. הרנסנס שחווה העיצוב הסקנדינבי המודרני בעשור האחרון, לא פסח גם על עבודותיה של לארסון והן הפכו לפריטי אוסף. פריטים ישנים שלה נמכרים במחירים גבוהים מאד. והיא עדיין מייצרת בסטודיו שלה דגמים חדשים, רעננים ומשובבי עין.






































יום חמישי, 28 ביולי 2011

הדירה של ליאנטייה ורוברט בפרטוריה.


"אין לי טעם ספיציפי", אומרת ליאנטייה, שמתגוררת עם בעלה רוברט בעיר הדרום-אפריקנית פרטוריה. "אני אוהבת לעשות ערבב-התאם".  לפני חמש שנים קנו בני הזוג, שהם בעלים של מסעדה מקומית, קומה שלמה ברב-קומות. הם שברו קירות והפכו את הדירות לחלל מגורים גדול ונוח בן 176 מ"ר. הדירה גדושה ברהיטים ובחפצי נוי שנרכשו לאורך השנים. עבודות אמנות של יוצרים דרום-אפריקניים נמצאות בכל פינה, לצד שטיחים אוזבקיים, מגוון בדים (חלק מהוילונות נתפרו מבדי כותנה ישנים של בתי חולים) וחפצים זולים ויומיומיים. 

מה שמייחד את סגנונה של ליאנטייה אינו האקלקטיות, אלא התעוזה העיצובית. החפצים הגדולים, הצבעים החזקים, מגוון הפריטים מושכי העין, שמוצבים ביחד על שולחנות ושידות, כל אלה יוצרים תצריף חד-פעמי ומרתק, שניתן לחקור אותו שעות מבלי להשתעמם. 

הצילומים נלקחו מ-apartment therapy.