יום שישי, 17 בינואר 2014

דירה בברוקלין הייטס.


האתר kid & coe מתמחה בהשכרת בתים למשפחות נופשות עם ילדים ועושה כרגע את צעדיו הראשונים. מבחר הבתים והדירות שבו לא גדול, אבל כמעט כולם עדכניים וידידותיים למשפחות עם זאטוטים. לא לגמרי ברור לי מי האנשים שמוכנים להפקיר את בתיהם המעוצבים בידי כנופיות ילדים זרים ופורעי חוק והוריהם חסרי הישע, אבל שיהיה. לכסף כנראה, יש קול רם במיוחד.  

הדירה המשפחתית בברוקלין הייטס היא בעיניי, מהיפות באתר. היא מעוצבת בסגנון הבוהו-שיק עם ספריות גדושות בספרים, המון חפצים, צעצועים צבעוניים ואווירה משפחתית מלבבת. 




















 









יום חמישי, 16 בינואר 2014

דירה בשטוקהולם.


הדירות המעוצבות שגודשות את אתרי הנדל"ן השוודיים, מעצבנות אותי מאד. אני רוצה אמת בעיצוב ולא עוד שיבוטים שלוטשו עד זרא בידי סטייליסטים. אבל סוכנות הנדל"ן הטרנדית FANTASTIC FRANK מצליחה לזרות על הנכסים שלה אבקת קסמים, שהופכת גם בולדוגית דקור נרגנת כמוני לשלולית. הפעם מדובר בדירת חדר יחיד בת 32 מ"ר ברובע וסאסטאן שבשטוקהולם. בחדר יש מיטה זוגית, שולחן כתיבה ושניים או שלושה אקססוריז. וזהו. אבל כמה שזה יפה, מעשי וזמין. to die for.




















אמנות דואר.


עידן דואר האויר הסתיים, פחות או יותר, עם המצאת האי-מייל. רובנו פותחות את התיבה כדי לקבל חשבונות חשמל וארנונה והדבר האחרון שאנחנו מצפות למצוא שם היא מעטפה אמנותית מושקעת, שראויה להיתלות על  הקיר. אבל אם מצאנו, הפכנו לחלק מתנועה אמנותית גלובלית. "אמנות הדואר" מסבירה יעל ענבר במאמר שפורסם בe-mago, "היא אמנות שנשלחת בדואר, ולא מוצגת או נמכרת בערוצים המקובלים, כגון מוזיאונים וגלריות. העבודות כוללות בולים, חותמות, גלויות, ספרים ודימויים משוכפלים במכונת צילום או בעבודת מחשב, קולאז'ים ואסמבלאז'ים. תמציתה של אמנות דואר היא ההחלפה והקשר בין האמנים. התקשורת היא הגורם החשוב בעבודות אמנות אלה, ולא הערך האסתטי או האומנותי. אמנות דואר מאפשרת לכולם להביע את עצמם באופן חופשי, ללא גבולות, והיא מושתתת על ניסוי, החלפה, אמון, חופש וכבוד הדדי. בניגוד לאמנות הממוסדת, לא צריך לגמור שום בית ספר לאמנות בשביל לעסוק באמנות דואר. זוהי מגמה דמוקרטית, ליברלית וקוסמופוליטית באמנות. היסטוריון האמנות, ג'ון הלד... כותב כי "החלק החשוב באמנות דואר אינו התוצרים, אלא רשת הקשר שנוצרה בין האמנים שיצרו אותם".

תנועת אמנות הדואר עברה גלגולים רבים ושונים, מאז שהומצא שירות הדואר ועכשיו, היא חיה ובועטת יותר מתמיד. מגוון הסגנונות הוא אינסופי וההנאה שבשליחה ובקבלה של יצירת אמנות כזו היא ענקית. אם גם אתן רוצות להשתתף בהפנינג המתמשך, נסו את פרוייקט mail me art.

מחמת קוצר היריעה-  אני מפרסמת כאן תמונות של מעטפות אמנותיות בלבד. 






































 

יום שישי, 10 בינואר 2014

הבית של פייר וז'יל בפאריס.


יש לי היום יום הולדת. גדלתי בעשור. אני לא מתכוונת למכור לכן סיפורים על מסיבת הפתעה ועל כרטיס טיסה לנופש חלומי בסיציליה, שממתין לי מתחת לכרית. זה לא מעציב אותי בכלל. קיטש סכריני מעולם לא היה חלק מהד.נ.א. שלי. אני מודה, שאני לא ממש מאושרת. אבא שלי נפטר לפני חצי שנה ומאז, אני מנסה להסתגל לחור השחור, שנפער לי בלב ומסרב להתאחות. המושג יום הולדת מדכדך אותי כבר מגיל חמש עשרה וכעת, כשלפי הסטטיסטיקה נותרתי עם פחות מ40% מתוחלת החיים הממוצעת, אני די מבוהלת. קו האופק קרוב מתמיד ואני חייבת להגשים את כל מה שלא הגשמתי עד עכשיו ומדובר בחוסר הספק אדיר. אז זהו, קוראות יקרות. הבנתן נכון. אני עם החיים הקטנים והמצטנעים גמרתי. מהיום, אני מתחילה לממש שאיפות בגדול. וזה לא משנה מה המינוס שיש לי בבנק וגם לא העובדה שאני כבר לא בגיל הנכון (מקסימום עשרים ושמונה) ושעדיין לא כיכבתי בשום תוכנית ריאליטי. יש לי דרייב. שעון החול שלי הולך ואוזל והגרגרים הממורמרים נשאבים לתחתית בקצב של רכבת שדים יפנית.

אני רוצה להיות כמו פייר וז'יל. זוג האמנים ההומואים, שחיים יחד כבר כמעט ארבעים שנה וידועים במיצגים המצולמים שלהם, שהסקס, הגלאם והקאמפ ניגרים מהם עד זרא (תבדקו כאן). ולא רק הצילומים שלהם נוטפי דקדנס. גם ביתם הפאריסאי הוא כזה: גדול, צבעוני, גדוש בהרמזים מיניים ובמלאכותיות מסוגננת. ואל תתנו לתפאורה המוקצנת הזו להטעות אתכן: חלל המגורים הזה איננו גיבוב סתמי של חדרים וחפצים. הוא מתוכנן בדקדקנות ולכל פריט שמאכלס אותו יש תפקיד סמלי בעולמם של פייר וז'יל. מגדל האייפל שמוצב בחלל המגורים מסמל את אהבתם לפאריס. הסופרמן הענק שחולש על שולחן הכתיבה הוא אייקון של סגידה לכוח ושלל הפסלונים והתמונות מיפן ומהודו מייצגים את המסעות שהשניים ערכו במזרח הרחוק. וגם עבודות האמנות הבוטות שלהם זורחות בכל פינה. לפייר וז'יל  אין שום כוונה להצטנע. הם חיים, עובדים ונושמים את היקום המדומיין שבנו לעצמם בעשרים אצבעות. והם הצליחו להפוך אותו למציאות נושכת. 

מזל טוב.