לאלכס דקסטר נמאס מה-Throwawayism. סמרטוטי הרצפה הסינתטיים למשל, מוציאים אותו מדעתו: "מרגיז אותי, שהפסיקו למכור את המוצרים הותיקים והטובים והחליפו אותם בדבר הפלסטי הזה". האיש הלא מבוגר, בעל החזות הדיקנסית המזוקנת, לא משלים עם תרבות הצרוך וזרוק וגם לא מסתפק בקיטורים. ביחד עם אשתו הייזל, הוא פתח במרכז העיר הבריטית אוקספורד את Objects of Use, חנות למכירת כלי בית, גינון, בישול, טיפוח ומשחק בעיצובים קלאסיים ואיכותיים.
"אנחנו מספקים כלים וחפצים שימושיים ומאריכי חיים", כותבים בני הזוג באתר של החנות. "אנחנו מחפשים ארכיטיפים בינלאומיים של פריטים יומיומיים, לעיתים קרובות כאלה שיוצרו בידי אותם אנשים ובאותה דרך במשך זמן רב. אנחנו מאמינים, שהכלים הנכונים משפרים במידה נרחבת את חוויית ביצוע המשימות היומיומיות".
אך בית העסק הזה ניזון לא רק מסחורתו המוקפדת, אלא גם מעיצובו החשוך והמבולגן. מברשות, מנקי אבק וספלי אמאייל נערמים על שולחנות ומדפים, מחבתות תולות על אנקולים ומסרקים ומספריים מונחים ברישול בארונות זכוכית עתיקים. החנות מזכירה את הג'נרל סטורז הכפריות הישנות, שבהן קופסאות שימורים חלקו מדף עם חולצות משובצות וסכיני מטבח הצטופפו מתחת לשקי מזון יבש לחיות הבית. בעולם דיגיטלי מעוקר, גדוש בחנויות קונספט מינימליסטיות, החנות של אלכס דקסטר מוכיחה, שאפשר גם אחרת. אפילו עכשיו.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה