יום שבת, 3 ביוני 2017

הבית של שילה יאנגבלאד באוסטין.


הלבן החיוור אינו הצבע של שילה יאנגבלאד. "בית ילדותי היה וניל" נזכרת האשה הססגונית, שהקימה את מוטל Rancho Pillow הפסיכדלי. "אפילו לא וניל צרפתי או מכסיקני. סתם וניל פשוט". וזה לא שינה כלום. הצבעוניות המבעבעת שקיננה בה מקטנותה, התפרצה מתוכה כנחיל לבה גועש והפכה לסמלה המסחרי. "מישהו שיקר לי מאד, אמר לי פעם "כשאני נמצא בבית שלך או בראנצ'ו, אני מרגיש שאני נכנס לתוך גופך". אני שמחה שלא אמר "מוחך", כי אני לא יוצרת עם הראש. אני יוצרת עם הלב. הלבוש שלי והחללים שלי הם ביטויים של הלב שלי. והזמנת אנשים לתוך חלל שמבטא אהבה ונשמה זו מטרתי. זו הזמנה לתוך משהו עמוק. זה מספק, מעורר השראה ואמיתי".

שילה ומשפחתה מתגוררים בשכונה שקטה באוסטין, בבית שנראה כפקעת רוחשת של צבעים, צורות ומרקמים. על קיר חיצוני תלוי מקבץ של גולגלות פרה מקורננות. בחדרים מככבים קירות צבעוניים, שפע של עבודות אמנות, אוספים ממסעות, חפצי ביזאר, פוחלצים, שטיחים מרוקניים ורהיטים מרופדים. התקרה הקמורה בחדר הכניסה מכוסה בציורי שושנים של אמן גרפיטי מקומי. על הקיר תולה מיצב שבמרכזו יונת עץ ברזילאית, שנמצאה בשדה והפכה ללוגו של ראנצ'ו פילו. ציירת מברוקלין עיטרה את קורות התקרה בסלון בדוגמאות שנלקחו מכריות ששילה קנתה במכסיקו. חדר ההלבשה המבולגן, החדר החביב עליה, גדוש בבגדים, תכשיטים אתניים, מזכרות ומכתבים משפחתיים. "כל מה שיש פה, נקנה בדרכים" היא מספרת. "מעולם לא בחרתי תכשיט בחנות און ליין ולא לחצתי על כפתור ה"הוסף לעגלה"". 

גם חדריהם של הילדים ריס וקירבי משופעים בצבעים ובחפצים. ריס בת הארבע עשרה, ציירת שאפתנית שכבר עובדת כמעצבת ספרי צילומים מקצועיים, ציירה את הוילונות בחדרה. קירבי מטפח בחדרו, שעוצב בהשראת מסעדה מקומית, אוסף של כובעים וקרניים. 

הבית גדוש בחיים אך גם בסממני מוות. לוכדי החלומות, שמקשטים את כל חדרי השינה, למשל. "הם מייצגים את מעגל החיים" מדגישה שילה "ומזכירים לנו על בסיס יומי, שהדרך בה אנחנו מתים חשובה לא פחות מהדרך שבה אנחנו חיים". וגם גולגלות הפרה בחזית הבית ממלאות משימה קיומית: "שנים אחרי שתלינו אותן, ציפורים עדיין מקננות בהן, נחשים משילים בתוכן את נשליהם והקיסוס מלופף סביבן בצורה מושלמת. נראה לי, שהן שידרגו כמה בתים. לא רק את שלנו". 

הצילומים נלקחו מהאתר של הירחון Texas Monthly.
  


































 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה