יום ראשון, 18 ביוני 2017

הבית של דנה במלבורן.


אתרי הדקור האוסטרליים המובילים מאכזבים, לאחרונה. הם מפרסמים ריבואות של בתי מעצבים יומרניים, עם סלונים מלוקקים ומטראז'ים של אריחי סאבווי. ואני הרי יודעת, שהצחיחות הזו לא מייצגת את כל מה שיש ליבשת הדרומית להציע. אני מכירה את הגראנג' הלקטני, הפרוע והמופלא, שתוסס ומבעבע שם עכשיו, ברגע זה ממש. רק שכדי למצוא אותו, צריך לנבור באתרים אחרים, לאו דווקא אוסטרליים.

את ביתה של דנה מצאתי ב.A.T. הוא ממוקם ביאראוויל, פרבר של מלבורן ומאכלס אותה, את בתה בת העשר ואת בנה בן התשע. הבית נרכש על ידי אביה של דנה ב1992 ובמהלך השנים בוצעו בו שיפוצים, אך מהותו המיושנת נותרה כפי שהיתה. החדרים הגדולים עם קירותיהם הרחבים מאפשרים לה להציג את חפצי הוינטאייג' הרבים שלה, שנאספו בכל מקום אפשרי באוסטרליה ומחוצה לה. "אני כמו ציפור, שמלקטת כל מיני דברים ומביאה אותם הביתה ומשם הכל מתפתח", היא מעידה על עצמה. "אני אוספת כבר עשרים וחמש שנים. אני אוהבת יותר מדי תקופות ויותר מדי אוצרות. אם הייתי יכולה, הייתי מחזיקה בית נפרד לכל תקופה והייתי משחקת עם האוספים שלי ומשביעה את דחף האגרנות ותאוות העיצוב שלי". 

"אני אוהבת כמעט כל פריט עיצוב בבית שלי ולכל אחד מהם יש סיפור מאחוריו, או שהשתייך פעם למישהו מיוחד וכולם משלימים זה את זה. אני מאמינה שצריך להחזיק בבית חפצים בעלי משמעות, שיש להם אופי או היסטוריה ולא פריטים מייצור המוני או כאלה שיוצרו בצורה לא אתית. לפעמים, לוקח לי זמן רב למצוא משהו שאני צריכה או רוצה לבית, כי אני מעדיפה לחפש אותו בסביבה, או בעבודת יד או בייצור של מישהו שאני מכירה מאשר לרוץ ולקנות אותו באיזו חנות כל-בו". 
 










































































אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה