גם אני מחפשת את הדבר הבא, אבל קשה לי להסביר מהו. קל לי יותר להגדיר מה הוא לא: חלל מגורים תצוגתי, שכולו דיוק ואיבזורים אופנתיים. בית אסתטי וחסר זהות, שנראה כמו מיליון בתים אסתטיים אחרים. אני מחפשת את החללים שנובעים מהגיונם הפרטי של דייריהם, בתים שנוצרו מחלוף הזמן ומתחלופת החפצים. אלה שלא מקוטלגים בשום קלסר ודומים בעיקר לעצמם. ואין רבים מסוגם ברשת. האמינו לי שלא.
הבית ברובע אסאקוסה שבטוקיו ניחן באיכות החמקמקה הזו. הוא שייך למרגו, צעירה בלונדינית ותכולת עיניים ולבעלה היפני והמשופם טומו. בני הזוג הכירו בערכו של הנכס שלהם -חלל תלת קומתי בן מאה- ובחינם של קירותיו המצויירים, גרם מדרגות העץ וחדר הרחצה הישן. הם ויתרו על שיפוצים מיותרים והסבו אותו למלונית עממית לתיירים. ולמרות מהותו המסורתית של החלל, הוא אינו רק יפני. יש בו גם רהיטי רטרו ומרפסת גג מאולתרת ועכשווית. סגנונו ואישיותו של הבית אינם פשוטים להגדרה. קשה לומר שהוא יפה, מרווח ונוח. אך קל להודות, שהוא שונה, מעניין ואפילו חד פעמי.
רוב הצילומים נלקחו מהאתר של המלונית.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה